<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ה</h1>
<h2>דף יא.</h2>
שפחה חרופה האמורה בתורה שהזכרנו מפרש בפרק ארבעה מחוסרי כפרה שהיא חצייה שפחה וחצייה בת חורין ומקודשת לעבד עברי שנאמר לא יומתו כי לא חופשה הא נשתחררה כולה חייבין עליה מיתת בית דין שהרי תעשה אשת איש גמורה, ביאת שפחה זו משונה מכל ביאות האמורות בתורה שהרי היא לוקה שנאמר בקורת תהיה והוא חייב קרבן אשם שנאמר והביא את אשמו, אחד שוגג ואחד מזיד בשפחה חרופה מביא אשם (ע"פ רמב"ם איסו"ב פ"ג הל' י"ג—י"ד), והבא עליה שלא כדרכה או הערה בה פטור האיש מאשם והאשה פטורה ממלקות שנאמר (ויקרא י"ט כ') ואיש אשר ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש (כריתות י"א א') וגומ'.
